#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט. 1 האם צריכים לציין כרם רבעי, ערלה וקברות ובמה ומדוע?	"כרם רבעי - בקוזזות אדמה, מה אדמה איכא הנאה מיניה אף האי נמי אחר פדיון יכול לאכלו.<p dir=""rtl"">של ערלה - בחרסית, מה חרסית שאין הנאה ממנה אף רבעי אין בו הנאה.</p><p dir=""rtl"">של קברות - בסיד דחיור כעצמות, וממחה ושופך כי היכי דניחוור טפי.</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;ג אומר אין צריך לסמן אלא בשביעת דהוי הפקר אבל בשאר השנים הלעיטהו לרשע וימות.</p><p dir=""rtl"">הצנועים היו מניחים את המעות (אף בשאר שנים) ואומרים כל הנלקט מזה יהיה מחולל על המעות האלו [ויש חולקים וסוברים שלא מועיל פדיון דלא הוי ברשותם].</p>"	בבא קמא סט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט. 2 האם אדם יכול לקדיש לפדות ולהפקיר דבר שאינו ברשותו (לדעת ר' יוחנן ור&quot;ל)?	"התנא שסובר אין הגנב אחר הגנב משלם תשלומי כפל הרי ס&quot;ל שאין זה ברשות הבעלים הראשון ואם כן אמר ר' יוחנן שאינו יכול להקדשיו דכתיב &quot;איש כי יקדיש את ביתו&quot; מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו, דעת תנא דצנועים שהיו מניחים את המעות ואמרים כל הנלקט מזה יהיה מחולל על מעות אלו וכדעת ר' דוסא שעשו זאת אחר שלקטו הרי ס&quot;ל שאדם יכול לחלל רבעי שאינו ברשותו אם כן ה&quot;ה להקדיש, וכעין מחלוקת זו נחלקו ר' דוסא שאמר שאפשר להפקיר אחר שלקטו העניים ור' יהודה שאמר לעשות זאת קודם.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן נקט להלכה כסתמא של משנה דגונב אחר הגנב משום דמסייע ליה קרא, ור&quot;ל מסיק כתנא דצנועים.</p>"	בבא קמא סט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט. 2 האם יכול להניח את המעות ולומר כל מה שילקוט במשך היום יהיה מחולל, וכן בעניים כל מה שילקטו שלא כדין יהיה הפקר?	תלוי במחלוקת האם יש ברירה או לא, ולסוגיתנו, ר' יהודה סובר דיש ברירה ויכול, ור' דוסא אמר שאינו יכול. דעת ר' יוחנן בעלמא דליכא ברירה אם כן גם הוא סובר שאינו יכול.	בבא קמא סט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט: 1 מה טעמם של צנועים שהיו מניחים את המעות ומחללים את כל מה שלקטו אנשים בגנבה, ור' דוסא שאמר להפקיר בערב מה שלקחו העניים שלא כדין?	"ר' יוחנן אמר צנועים ור' דוסא אמרו דבר אחד שאף דבר שאינו ברשותו של אדם הרי הוא שלו ויכול להקדישו ולהפקירו.<p dir=""rtl"">לולי דברי ר' יוחנן: אביי אמר שניתן לפרש דלכו&quot;ע מעיקר הדין אין אדם יכול להקדיש ולהפקיר דבר שאינו ברשותו אלא כאן עשו חכמים תקנה ולדעת ר' דוסא רק בעניים עשו תקנה אבל בגנב לא עשו תקנה ואילו תנא דצנועים סובר שאף בגנב עשו תקנה.</p><p dir=""rtl"">רבא אמר תנא דצנועים לא סבר שזה כשלו אלא סבר כר&quot;מ דמעשר ממון גבוה ובכל זאת אוקמיה רחמנא ברשותו לענין פדיון ה&quot;נ כרם רבעי יליף קדש קדש ממעשר, אבל בעלמא אין אדם יכול להקדיש ולהפקיר דבר שאין ברשותו אבל ר' דוסא סבר שאפשר.</p><p dir=""rtl"">רבינא אמר דתנא דצנועים הוא ר' דוסא עצמו וכך לא יקשה סתמא דתנא דצנועים על סתמא דתנא דגנב אחר הגנב, [ור' יוחנן כסתם יחידאה לא אמר].</p>"	בבא קמא סט:		
